דיאלקטיקה, כך מלמד אותנו מילון אבן שושן, היא תורה פילוסופית שמבוססת על הרעיון שההתפתחות של העולם – בין אם החומרי ובין אם הרוחני – היא תהליך בלתי פוסק שבו נאבקים זה בזה שני ניגודים (תזה ואנטי תזה) עד שהם מתאחדים לידי ישות אחת – הסינתזה שהיא אחדות הניגודים. קשה לי להאמין שהפילוסופים הדגולים גיאורג וילהלם פרידריך הגל – אבי הפילוסופיה של הדיאלקטיקה – או קרל מרקס – אבי הדיאלקטיקה המטריאליסטית – אכלו אי פעם בחייהם סושי; המאכל הזה הגיע לאירופה רק שנים רבות לאחר מותם. קשה לי להאמין שהם היו מסכימים עם מה שיאמר להלן ובכל זאת ברצוני להדגים את הרעיון של אחדות הניגודים כפי שהוא מתבטא במאכל היפני המפורסם והטעים.
סושי הוא ההתגלמות של מאבק שמסתיים באחדות הניגודים. מצד אחד סושי מגלם במהותו את הרחוק, האקזוטי, הזר והנוכרי. הוא מגיע אלינו מארץ רחוקה, והמרחק הזה איננו מתבטא רק בקילומטרים אלא גם במרחק תרבותי עמוק ביותר. מילים רבות נכתבו על ההבדלים העמוקים הקיימים בין תרבות המערב לתרבות היפנית. לא מעט גם נאמר על התהום הפעורה בין התרבות היהודית לבין תרבותה של יפן. כאשר אנחנו נתקלים במסעדת סושי ברחוב של עיר ישראלית אנחנו חייבים להבין את המרחק שהיה על המאכל הזה לחצות כדי להגיע אלינו. יתר על כן, חלק מהקסם של המאכל הזה, חלק מהטעם המיוחד שיש לו וההילה הזו שמושכת אותנו אליו נובע בדיוק מהמרחק הזה. דווקא כיוון שהמאכל כה זר לנו אנחנו נמשכים אליו.
אבל סושי חצה את המרחק האדיר וכעת הוא אצלנו. הוא כבר איננו זר אלא מוכר; הוא איננו נוכרי אלא בן בית ברחוב שלנו. הסיבה לפופולאריות שלו כיום נובעת גם מכך שהוא מוכר לנו. הטעם שלו עבר שינויים והתאמות לתרבות המקומית כדי שלא רק יחידי סגולה ירצו לאכול סושי אלא כלל הציבור. כעת הוא קרוב וכיוון שהוא קרוב הוא מוכר וכיוון שהוא מוכר הוא אהוב. אך למרות הקרבה הזו הוא שומר על ניחוח המרחק והמהות שלו היא עדיין המהות של הרחוק שהתקרב. כך נוצרת בתוכו אחדות הניגודים בין הקרוב והרחוק: הוא רחוק שנמצא קרוב אלינו; הוא קרוב ששורשיו נמצאים במרחק: סושי הוא בו זמנית קרוב ורחוק, זר ומכר, נוכרי ומקומי.
המתח בין הקרוב והרחוק טמון גם בממד הזמן. סושי הינו מאכל בעל היסטוריה עתיקה של לפחות כמה מאות שנים. עם זאת יש בו משהו מאד מודרני: הוא מתפשט ברחבי העולם בזכות הגלובליזציה ותהליכי תרבותיים אחרים שהחלו בדורות האחרונים. סושי משלב בתוכו את העתיק – התרבות והמסורת היפנית ועימה כל ההקשרים ההיסטוריים שהשפיעו על ההתפתחות של המאכל הזה – ואת המודרני – התפתחות הביקוש למזון מהיר בערים המודרניות, הנטייה לאכול מחוץ לבית, האפשרות לטעום מאכלים שהגיעו מהקצה השני של העולם וכן הלאה. סושי מצליח להיות ישות שבה העתיק לובש פנים חדשות והחדש נוסע אחורה בזמן כדי לקבל ממנו השראה ואפילו יותר מכך – חיים וקיום.
אולי מרקס והגל מתהפכים בקבר שלהם בגלל הפרשנות הזו למושג הדיאלקטיקה. מצד שני אולי הם מתהפכים כי גם הם רוצים לאכול קצת סושי.
